#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנים מבוי שצד אחד פתוח לרה&quot;ר, וצד השני פתוח 1) לרה&quot;ר 2) לכרמלית 3) לחצר שאינה מעורבת 4) לקרפף יותר מבית סאתים 5) לחצר מעורבת?	"1) לת&quot;ק צריך צוה&quot;פ מכאן ולחי או קורה מכאן, לחנניה לב&quot;ש צריך דלת מכאן ומכאן ולב&quot;ה צריך דלת מכאן ולחי או קורה מכאן, ולהלכה רוב ראשונים (ושו&quot;ע) פוסקים כת&quot;ק דסגי בצוה&quot;פ, והרוקח ור&quot;ח ורשב&quot;א וריב&quot;ש ס&quot;ל כחנניה אליבא דב&quot;ה [ובדעת הרוקח, עי&#x27; הגהות והערות על הטור (ס&quot;ק א&#x27;)] דצריך דלת מצד אחד, ואין שיטה זו מוזכר בשאר פוסקים 2) לכו&quot;ע סגי בצוה&quot;פ מכאן ולחי או קורה מכאן [עי&#x27; הגהות והערות על הטור (ס&quot;ק ד&#x27;) דתמה על לשון הב&quot;י] 3) לכו&quot;ע סגי בלחי או קורה מכאן ומכאן, וחידש הב&quot;ח דלצד החצר צריך לחי ולא קורה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ודוקא כשחצר אינה רגילה במבוי זה כגון שיש לה פתח למבוי אחר דאל&quot;ה אפי&#x27; דלתות לא מהני (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ב דלקמן (סי&#x27; שצ&quot;ב) משמע דדלת מהני אפי&#x27; אם רגילה}] [והמאמ&quot;ר ס&quot;ל דמתשובת הר&quot;ן משמע דצריך צוה&quot;פ (ביה&quot;ל ד&quot;ה א&quot;צ), אולם דחו מ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ד&#x27;) דהר&quot;ן מיירי ממבוי למבוי ואין להביא ראיה מזה לחצר] 4) אע&quot;פ שקרפף נמי סתום מכל צדדיו מ&quot;מ דינו ככרמלית ולא כחצר שאינה מעורבת (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וצדו) 5) אם נשתתפו פשוט דא&quot;צ שום תיקון אצל החצר, ואם לא נשתתפו לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;צ שום תיקון לצד החצר {וצ&quot;ב דהוא פרוץ למקום האסור לו}, אבל הגר&quot;א והפמ&quot;ג ס&quot;ל דכיון שיכולים לטלטל בתוך החצר אוסרים על בני המבוי עד שיעשו תיקון חצר כדין וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ל&quot;א) (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאינה)"	סימן שסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו היסוד אם צריך צוה&quot;פ או לחי וקורה?	"ביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דלחי וקורה מתירין אם יש כבר ג&#x27; מחיצות, על כן דוקא בחצר שאינה מעורבת דבאמת יש לה ד&#x27; מחיצות סגי בלחי וקורה בכל צד משא&quot;כ כשפרוץ לרה&quot;ר או לכרמלית צריך לסתום צד אחד ע&quot;י צוה&quot;פ"	סימן שסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור רוחב של המבוי?	"צריך להיות פחות מט&quot;ז אמות (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ולפעמים צריך לחי רחב מאד כדי למעטו לי&#x27; אמות (ביה&quot;ל ד&quot;ה מבוי) {וכגון שהעמידו לשם לחי דכשר אפי&#x27; ביותר מד&#x27; אמות וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; י&quot;ב)}"	סימן שסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המבוי שבין השתי רה&quot;ר אין עליו שם מבוי [כגון שאין לו בתים וחצרות פתוחים לתוכו]?	"כתב הרמ&quot;א דיש עליו דיני חצר, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דניתר בפס ד&#x27; או ב&#x27; פסין משהויין, ותמה עליו החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק ל&quot;ג) איך יכול להתיר לטלטל במקום שאין בו אלא ב&#x27; מחיצות גמורות, ובאמת יש בזה מח&#x27; ראשונים, והחזו&quot;א דחה לפרש כוונת הרמ&quot;א דמיירי כשהוא פתוח לחצר סתומה והמ&quot;ב מיירי כגון שיש רה&quot;ר מצד אחד ויש חצר שאינה מעורבת מצד שני ויש לה פתח של ד&#x27; טפחים לרה&quot;ר דהוי פתח לגבי חצר אבל לגבי מבוי הוי פירצה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן שסד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין רה&quot;ר?	"הרא&quot;ש והרי&quot;ף ס&quot;ל דצריך דלתות הנעולות בלילה ממש [דאז אינו דומה לדגלי מדבר שהיה פתוח כל שעה (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], והרמב&quot;ם ס&quot;ל דסגי בראוין לנעול בלילה [דהרבים לא משתמשים בה כ&quot;כ דחוששין שמא נעלו (בית אפרים) א&quot;נ הוי פתח מעליא דומיא דצוה&quot;פ (אחרונים) (הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א)], והמחבר סותם כהרא&quot;ש והרי&quot;ף ואח&quot;כ הביא הרמב&quot;ם ביש אומרים [ואע&quot;פ שהדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) פסק כהרמב&quot;ם, מ&quot;מ לא הגיה כלום על השלחן ערוך, וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דחזר לפסוק כהמחבר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], וא&quot;כ קיי&quot;ל לדינא דצריך נעולות ממש, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה והוא) דהרא&quot;ש והרי&quot;ף ס&quot;ל כר&#x27; יוחנן ור&#x27; יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא ויש חיוב חטאת בצוה&quot;פ לחוד ועל כן צריך נעולות ממש, והרמב&quot;ם פסק כרבנן וכר&#x27; אלעזר דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא וע&quot;י צוה&quot;פ ליכא חיוב חטאת ממילא הקילו הרבנן לסמוך על דלתות שראוין לנעול, ואע&quot;פ שהמ&quot;ב מחמיר כהרא&quot;ש והרי&quot;ף דצריך נעולות ממש וס&quot;ל דאתי רבים ומבטלי מחיצתא הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) ס&quot;ל כהרמב&quot;ם דסגי בראוין לנעול וס&quot;ל כרבנן דלא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא [והמשכנות יעקב ס&quot;ל דאפי&#x27; הרמב&quot;ם ס&quot;ל אתי רבים ומבטלי מחיצתא, והבית אפרים ס&quot;ל דאפי&#x27; הרא&quot;ש והרי&quot;ף ס&quot;ל דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא]"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנעולות ממש, לכמה זמן צריכים להיות נעולות?	"משמע מהב&quot;ח וערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) דצריכים להיות נעולות כל לילה, ומשמע דלא סגי בפעם אחת [דאין זה נעולות בלילה אלא פעם בשנה]"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בראוין לנעול, מה הדין 1) אם שר העיר אינו נותן להם רשות לנעול הדלתות 2) אם יש מוקצה על הדלת?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27; וסע&#x27; ד&#x27;) אפ&quot;ה מקרי ראויין לנעול [משא&quot;כ אם שר העיר סוגר הבית שמניחין בו העירוב לא מהני (ערוה&quot;ש לקמן סי&#x27; שס&quot;ה סע&#x27; ט&quot;ז)] 2) החכמ&quot;ש כתב דאם אסור מדרבנן לנעול הוי כאינו ראוי לנעול [ונראה להגרח&quot;צ שליט&quot;א דה&quot;ה אם יש דבר כבד עליו אינו ראוי לנעול]"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה ירושלים נחשב כרה&quot;ר אם לא היו נועלות הדלתות בלילה?	"הוא מימרא דר&#x27; יוחנן דס&quot;ל אתי רבים ומבטלי מחיצתא (תוס&#x27; עירובין ו&#x27; ע&quot;ב, ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;)"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה דלתות צריכים לנעול?	"תוס&#x27; (ורשב&quot;א וריטב&quot;א) ס&quot;ל דסגי לנעול מצד אחד דעכשיו הוי כג&#x27; מחיצות וסגי בלחי וקורה בצד רביעית, אבל רש&quot;י (ורא&quot;ש ורי&quot;ף וריא&quot;ז) ס&quot;ל דצריך לנעול משני הצדדים (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דס&quot;ל דדלת אינו כמחיצה גמורה כיון שפתוחה כל היום ועל כן צריך דלת גם בצד רביעית [וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאם סומכים על תוס&#x27; דסגי בצד אחד בודאי צריך נעול ממש ואינו יכול לסמוך על הרמב&quot;ם בראוי לנעול]"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה סומכים העולם לסמוך על צוה&quot;פ בעיירות גדולות?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דסומכים על הראשונים דס&quot;ל דצריך ששים ריבוא לרה&quot;ר וזה אינו מצוי, אבל כל בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לסמוך על זה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואחר) ביאר יותר דאפי&#x27; להראשונים דס&quot;ל דהוי רה&quot;ר בלא ששים ריבוא עדיין יש לימוד זכות דסומכים על הרמב&quot;ם דס&quot;ל דמדאורייתא מהני צוה&quot;פ ולא אמרינן אתי רבים ומבטלי מחיצתא, וכיון שהוא רק נוגע לאיסור דרבנן יכול לסמוך על הראשונים דצריך ששים ריבוא לשיעור רה&quot;ר, אבל בודאי כל זה הוא רק לימוד זכות על מנהג וכל בעל נפש ראוי להחמיר {ולפי&quot;ז צריך ליזהר מאד כשעושה צוה&quot;פ סביב העיר לעשותם כראוי שהם מתירין טלטול בעיר מדאורייתא, וכדאי להקפיד שהצוה&quot;פ יהיו ישר ולא יכופו כדי לצאת כל השיטות כשבאים לתקן רה&quot;ר (הגרח&quot;צ גערליק שליט&quot;א)}, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שמ&quot;ה) עוד לימודי זכות"	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גשרים שיכול להגביהן בשלשלאות נחשבים כדלתות?	כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) בשם אהל יעקב דהוי כדלתות הראוין לנעול ובודאי מהני בכרמלית	סימן שסד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבוי עקום כמין דלי&quot;ת?	"קיי&quot;ל כרב דדינו כמבוי מפולש [דצריך צוה&quot;פ מכאן ולחי וקורה מכאן] {ועי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד (סי&#x27; ל&quot;ו סע&#x27; ח&#x27;) לגבי הרבינו מנוח בסוכה}, ויש בזה מח&#x27; גדולה אם כל אחד הוי כמבוי מפולש וצריך תיקון גם בעקמימותו [דצריך לסתום העקמימות כדי שלא יהא נראה לא מצד זה ולא מצד זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)] או הוי כמבוי מפולש ישר דצריך תיקון רק בשני ראשיו, השו&quot;ע פסק כרש&quot;י ודעימיה דצריך תיקון גם בעקמימותו, ור&quot;י (ודעימיה) ס&quot;ל דא&quot;צ תיקון בעקמימותו, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה דינו) דבשעת הדחק יכול לסמוך על הר&quot;י אפי&#x27; במבואות כבזמן חז&quot;ל דהיו מבואות ממש, ועי&#x27; בסמוך לגבי מבואות בזמנינו"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המבוי עקום פתוח 1) לכרמלית 2) למבואות אחרות והם פתוחים לרה&quot;ר?	"1) מהר&quot;י וייל ס&quot;ל דאם הוא פתוח לכרמלית א&quot;צ תיקון בעקמימות, והשיג עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי מבואר לעיל דהוי מבוי מפולש אפי&#x27; אם פתוח לכרמלית, ותי&#x27; הא&quot;ר (ס&quot;ק ג&#x27;) דהתם מיירי במפולש ממש אבל הכא מיירי בעקום שאינו פילוש גמור (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), להלכה המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) מחמיר אפי&#x27; בכרמלית כהט&quot;ז, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) מקיל כמהר&quot;י וייל 2) דינו כמבוי עקום (שו&quot;ע סע&#x27; ד&#x27;) {וצ&quot;ב למה צריך המבואות להיות פתוחים לרה&quot;ר הרי כל זמן שאינם כחצרים שאינם מעורבים צריכים תיקון}"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הוא רחב יותר מי&#x27; אמות במקום העקמימות?"	"לפי הראשונים דא&quot;צ תיקון בעקמימות אין בזה שום נפק&quot;מ דהכל תלוי ברחבו בשני ראשיו, ולפי הראשונים דצריך תיקון בעקמימות בודאי מהני שם צוה&quot;פ, וחידש המהר&quot;ם דאף מהני שם לחי [דס&quot;ל דא&quot;צ לחי אלא לראות התיקון משני צדדיו] אבל תשובת הרא&quot;ש חולק עליו וס&quot;ל דלא מהני לחי כיון שהוא רחב יותר מעשר אמות (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;), והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה וצריך) להקל כהמהר&quot;ם בצירוף הראשונים דס&quot;ל דא&quot;צ תיקון כלל בעקמימות"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבואות בזמנינו?	"כתב הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו) דכל המבואות שלנו יש עליהם דין חצר, וביאר המ&quot;ב (שם ס&quot;ק קי&quot;א) דאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו ועל כן צריכים ב&#x27; לחיים או פס ד&#x27;, והנה לגבי נד&quot;ד במבוי עקום יש כאן מח&#x27; אחרונים, המג&quot;א (שם ס&quot;ק כ&quot;ז) וא&quot;ר ותורת חיים ושע&quot;ת (סי&#x27; שס&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) וישועות יעקב ס&quot;ל דדינו כחצר וא&quot;צ תיקון בעקמימות, אכן המשאת בנימין וט&quot;ז (סי&#x27; שס&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) ובית מאיר ס&quot;ל דאפי&#x27; מבואות דידן צריכים תיקון בעקמימות (שעה&quot;צ שם ס&quot;ק פ&quot;ב), והכריע המ&quot;ב (שם ס&quot;ק קי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&quot;ג) דנוהגין להקל בצירוף הר&quot;י ודעימיה דס&quot;ל דאפי&#x27; במבוי בזמן חז&quot;ל א&quot;צ תיקון בעקמימות, וכ&quot;כ המ&quot;ב (כאן ס&quot;ק י&quot;ב) דיש לסמוך להקל, אמנם כתב המנח&quot;ש (מהדו&quot;ת סי&#x27; ל&quot;ט אות ב&#x27;) דבזה&quot;ז יש לנו בתים וחצרות ואין אנו עושים תיקון בעקמימות ועל כרחך אנו סומכים על ר&quot;י ודעימיה דס&quot;ל דא&quot;צ תיקון כלל {אמנם, בזמנינו בארה&quot;ב רוב מקומות אין להם חצרות בפני הבתים, אולם אם יש apartment building יתכן דהחדר כניסה נחשב כחצר ושפיר מקרי מבוי, ואפשר לצרף שיטת החזו&quot;א דאין לנו חצרות כלל בזה&quot;ז דאין אנו משתמשים בהם כמו שהשתמשו בהם בזמן חז&quot;ל, אבל מבואר מחיי&quot;א (כלל ע&quot;א סע&#x27; י&quot;ג) ובית מאיר ועוד אחרונים דאפי&#x27; חצרות בזמנינו נחשבים כחצרות}"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השני מבואות לא השתתפו יחדו?	"כתב רבינו יהונתן דכיון שיש רה&quot;ר לכל אחד ואחד אינם אוסרים אהדדי ובלבד שאינם עוברים שם בשבת, והב&quot;י מקיל אפי&#x27; אם עוברים שם בשבת לפי מאי דקיי&quot;ל לקמן (סי&#x27; שע&quot;ח סע&#x27; ה&#x27;) דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) חולק על הב&quot;י וס&quot;ל כרבינו יהונתן דהתם מיירי בחצר אבל הכא מיירי במבוי וצריכים להסתלקו נפשייהו משם ולא יעברו שם בשבת [והקשה המג&quot;א סתירה בב&quot;י דהכא כתב דא&quot;צ לסלק את עצמם אפי&#x27; במבוי ולקמן פסק דלא מהני סילוק במבוי], ולמעשה פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולחי) כהמג&quot;א דאוסרים אהדדי (וכן נקט הערוה&quot;ש סע&#x27; ה&#x27;), אולם זהו דוקא אם רק הניחו לחי בהעקמימות אבל אם הניחו צוה&quot;פ בהעקמימות בודאי יכולים לחלק לערב כל מבוי לעצמן"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האורך של המבואות להיות נחשבים כמבוי עקום?	"כתב החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק ח&#x27;) דכל מבוי צריך להיות באורך ד&#x27; אמות להיות נחשב כמבוי עקום, ואם אחד מהם פחות מזה סגי ליתן תיקון בראש השני וא&quot;צ כלום בהעקמימות לכו&quot;ע [אבל אינו ניתר ע&quot;י עומד מרובה דהרי רבים בוקעים בו] {ומבואר לעיל (סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; ל&quot;ג) דכל מבוי ומבוי צריך להיות בתים וחצרות פתוחים לתוכם}"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבוי כמין חי&quot;ת?	"יש שיטת הריצב&quot;א (מובא בתוס&#x27; י&#x27; ע&quot;ב) דכתב דאפי&#x27; להראשונים דס&quot;ל דמבוי עקום צריך תיקון בעקמימות הכא א&quot;צ תיקון דהרי שני ראשים הולכים לרה&quot;ר אחת [אבל מודה דלא מהני אם הולכים לשתי רה&quot;ר (כך מבואר מתוס&#x27;, חזו&quot;א סי&#x27; ס&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)], אכן השו&quot;ע פסק כרש&quot;י ושאר ראשונים דס&quot;ל דדינו כשני מבואות עקומות וצריך תיקונים על השני עקמימותיו מלבד השני ראשין, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) הביא מתשובת רע&quot;א דיש עוד ראשונים דס&quot;ל כהריצב&quot;א ולפיכך יש להקל במקום הדחק א&quot;נ במבואות שלנו דא&quot;צ תיקון על העקמימות אלא די בתיקונים על השני ראשין לבד [ולפי המנהג צריך לעשות צוה&quot;פ על השני ראשין] {דאפי&#x27; במקום עקום ממש כבר הקיל הביה&quot;ל דא&quot;צ תיקון בעקמימות, כ&quot;ש במבוי כמין חי&quot;ת דקיל טפי}"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במבוי כמין חי&quot;ת, כיצד עושים התיקונים על העקמימות?	"בודאי מהני לעשות שתי צוה&quot;פ בעקמימות ולחי וקורה בראשין, וחידש המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דה&quot;ה דיכול לעשות שני לחיים בעקמימות ושני צוה&quot;פ בראשין (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סע&#x27; ז&#x27;), ותמה עליו החזו&quot;א הרי המבוי אמצעי אינו רואה שום צוה&quot;פ, אלא פי&#x27; החזו&quot;א דיכול לעשות צוה&quot;פ אחד בראשו ואחד בעקמימות ולעשות לחי וקורה אחד בראשו ואחד בעקמימות."	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המבוי עקום או כמין חי&quot;ת סתום בצד אחד?	"כתב החזו&quot;א (סי&#x27; ס&quot;ה ס&quot;ק מ&quot;ג, סי&#x27; ס&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) דאם הוא סתום ממש דינו כמבוי סתום וסגי בלחי אצל הפתח לרה&quot;ר, אבל אם בקעי בה רבים דינו כמבוי עקום [ולא מהני בזה דלת], ומסתפק אם יש גידודי או רפש וטיט שם"	סימן שסד סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במבוי כמין נדל?	"דינו כהרבה מבואות עקומות ומבואות כמין חי&quot;ת ולפיכך צריך לעשות תיקון מצד הרה&quot;ר [או כרמלית (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] וגם במקום שהמבוי קטן פותח למבוי גדול וגם צריך תיקון במקום שהמבוי גדול פותח לרה&quot;ר [ואין נפק&quot;מ בין אם המבואות קטנות מכוונות זה כנגד זה או אינם מכוונות (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {וצ&quot;ע המציאות מה שאומרים שרגלי נדל אינם מכוונות זו כנגד זו}], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל לגבי מבואות בזמנינו"	סימן שסד סעיף ה		
